משבר האקלים הנוכחי, מה לא אמרו עליו כבר. כולנו קראנו אין סוף כתבות, מאמרים, שמענו מומחים כאלה ואחרים בנושאי גזי חממה, מתאן חבוי באדמות סיביר הקפואות שמאיים להתפרץ בעקבות הטמפרטורות הגבוהות בשנים האחרונות. הפשרת השלגים בגרינלנד, בקוטב הדרומי נשברו שוב שיאי הטמפרטורות והשלגים נמסים. כל אלו כמובן ממצאים מדאיגים ואף אחד לא מטיל ספק באמיתותם. העולם מתחמם ומאיים להעלות את מפלס המים באוקיינוסים, להטביע מדינות חוף, כמות המים המתוקים של כדור הארץ נמסים לים. כל זה לא חדש והתחזיות לא מבשרות טובות. לפי המומחים, נותר לאנושות חלון הזדמנויות קטן והוא הולך ונעלם. חלון הזדמנויות שבו נשפר את דרכנו, נעבור לאנרגיה ירוקה ונפסיק לנצל את משאבי כדור הארץ עד שנביא את חוסר האיזון למצב נורמלי.
כולנו מכירים את הביטוי 'האדם הוא עולם קטן'. ביטוי שנחמד לומר, אבל האם הוא קשור אלינו, האנושות? כמובן כשמדובר על לקחת אחריות על מעשינו, במיוחד כשזה משהו ממש לא תקין, אז אף אחד לא רוצה להודות במעשיו. מזג האוויר ואקלים כדור הארץ בדיוק מראה לנו את פרצופנו המכוער. חוסר האיזון באקלים הוא חוסר האיזון בתוכנו ובעיקר ביננו, בדיוק כמו שאומר הביטוי – 'האדם הוא עולם קטן'. בהתפתחות האבולוציונית של האנושות הגענו לסוף הדרך כפי שהכרנו אותה עד היום. האדם התפתח על פני כדור הארץ לפי תכנית קבועה מראש שכוח הטבע, האחראי עליה, מנהל את הכול.
לטבע אין רגשות, הוא דוהר קדימה לעבר המטרה בלי עצירות או תהיות כלשהן. הטבע ברא אותנו כ'יצר רע' כך כתוב בספרי הקודש. יצר רע משום שנו מונעים מרצון לדאוג רק לעצמנו, אין בנו שום התייחסות לאחר אלא אם ננצל אותו לטובתנו כמובן. עד היום, האגו של האדם, היצר הרע, התפתח עד לשלב הזה ועכשיו משהגענו לסוף התפתחותו אנו צריכים להכיר בכך שזו מהותנו, כך נבראנו, ואנו הוצאנו מאיזון כל חלקה טובה של כדור הארץ. האדם משאיר הרס וכאוס באשר הוא הולך ומשבר האקלים הוא השקפה לפנימיותנו ההרסנית. האדם עצמו, אין בו כל רע כפי שהוא. הבעיה טמונה בקשרים ביננו, אותם עלינו לתקן ולהביא לאיזון ולהרמוניה. כאשר נתחיל לחשוב על האחר ונרצה בטובתו, נתחיל לחשוב יותר בכיוון של 'ואהבת לרעך כמוך' מאשר 'אני ואפסי עוד' גם הטבע יירגע ויבוא לאיזון המקווה.