איך קרה שאיבדנו את המושכות בחינוך ילדנו, הסמכות ההורית שפעם הכרנו? מתי הפסקנו לקרוא אתרים כמו https://delight.co.il/ ? כאשר אנחנו בתוך תהליך לרוב קשה לנו לראות את צעדנו בתמונה הפרטית והתמונה הכללית לא מובנת כלל, כך יוצא שאנו מתנהלים בדרך כיבוי שרפות וכשאנו לבסוף מרימים ראש ופוקחים עיניים אנו לא מבינים איך הגענו למצב הנוכחי. כשאנו עוברים שינויים על הדרך ושום דבר לא מתוכנן או שהמטרה ברורה הכול נראה כמו ערבוביה גדולה ללא קשר בין סיבה ומסובב. פעם הכול היה יותר ברור, היו מוסכמות והרגלים חברתיים וכך התנהלנו בלי לשאול הרבה שאלות, פשוט קיבלנו את מה שיש בהכנעה. התא המשפחתי היה משמעותי ורחב, הקשרים בין כל הקרובים היה הדוק והיינו מעורבים בחיי כל המשפחה המורחבת. הביקורים הקבועים אצל הדודים, שיחות הטלפון הארוכות, השייכות למשפחה הייתה מרכז חיינו. עם התפתחות הטכנולוגיה והמסכים התחלנו להתבודד יותר ויותר והתרחקנו זה מזה והתחלנו להתכנס פנימה יותר ויותר. היום כשראשו של כל אחד מאתנו תקוע בנייד או במסך אחר, הריחוק הזה ביננו משפיע על חיינו ועל חינוך ילדנו והסמכות שלנו כהורים. באיזה שלב ההרגלים והחינוך שקיבלנו אנו מהורינו הפסיק להתאים לצרכים של ילדנו, המשכנו מכוח ההרגל והתובנות הישנות שלנו בכול הנוגע להבנת הדינמיקה המשפחתית ולא שמנו לב שמה שעבד פעם כבר מזמן לא מתאים להיום, לא לנו ובטח לא לילדנו שנולדו לעידן חדש של קידמה. כשחיינו כולנו כמשפחה ההרגשה הייתה שאתה מחויב לכולם וכולם מחויבים לך, הקשר היה חשוב לנו והעמדנו את כל משאבנו כדי לקיים אותו. מרגע שכל אחד התכנס לתוך עצמו הקשר הזה נעלם ואתו גם ההורים איבדו את סמכותם בעיני הילדים, הקשרים החדשים הם מאד חיצוניים, טכניים אפשר לומר והקשר הפנימי הרגשי כאילו נעלם. היום לכאורה יש לנו הכול ובכל זאת אנו רואים שאנחנו כלל לא מאושרים. שבענו יחסית מהר מהמילויים הגשמיים והריקנות אוכלת אותנו. זה בדיוק הזמן להבין שללא קשרים טובים ויפים ביננו לא נוכל אפילו לקיים את הדבר הברור מאליו, להיות סמכותיים כלפי ילדנו. כשנתאים את עצמנו לדור החדש וכולנו נבין שהריחוק לא מביא לאף אחד את האושר הנכסף, נחזור כולנו לדבר החשוב באמת שהם הקשרים הפנימיים בין כולנו.
סמכות הורית
בעבר ההורים היו יותר סמכותיים, ההורים הצטיירו כלפי ילדיהם כמבינים, כחכמים, כחזקים היודעים את הדרך והילדים הרגישו זאת ושמעו להוריהם, כיום יש בעיה של סמכות הורית, הילדים פחות מקשיבים להוריהם, פחות רואים בהם דוגמה לעתיד, במאמר קצר זה נדון על סוגיית סמכות ההורית.
בעוד שבעבר הדרך הייתה ברורה יותר, ההורים, ברוב המקרים, היו ממשיכי דרכם של הוריהם, לא היו שינויים גדולים כל כך בין הדורות, כיום המצב הוא שונה לגמרי, קיימים הבדלים עצומים בין הדורות, הדור הצעיר מרגיש שאנחנו לא רלוונטיים, לא מבינים בכלל אותם, לא מכירים את התקשורת שלהם, לא בטכנולוגיה, לא פלא שהסמכות ההורית נפגעה.
למען האמת הם צודקים, פעם אולי חשבנו שאנו יכולים להמשיך את הדרך שחינכו אותנו אבל כיום הכל משתנה, אנחנו כבר לא יודעים כיצד יראה העתיד, וכתוצאה מכך איך כדאי להדריך את ילדנו, האם לחנך לטוב, לאהוב, או לחנך להיות אגואיסט מבלי (או כמעט בלי) להתחשב באחרים, מה ללמוד, איזה מקצוע לרכוש שיהיה נכון לתקופה הרחוקה, האם באמת הכסף הוא הדבר החשוב להשיג בחיים, זוגיות, משפחה ועוד ועוד…
אנחנו נמצאים במעבר, או בצירי לידה של עולם חדש, השינויים מתרחשים כל הזמן, כל רגע, לכן המצב הוא עדין לא ברור, יש חוסר יציבות, ואנו צריכים להבין שכדי שיהיה לנו דרך להדריך את ילדנו, אנו זקוקים ראשית כל לייצב את עצמנו, לא להשלות את עצמנו שאנו יודעים את כל התשובות אלא להיפך יש הרבה תחומים שאנו לא מבינים בהם, תחומים בהם אנו לא יודעים את כל התשובות, ואנו זקוקים לספינה כך שנעבור את הים הסוער הזה בצורה בטוחה.
הספינה שתעביר אותנו את הים הסוער היא אותה סביבה, סביבה שאנו נבחר, סביבה בטוחה, ששם נוכל ללמוד ולהתפתח, שנרגיש שם בטחון ושמחה, ואחר שאנחנו נשתנה ונתאים עצמנו לעולם החדש, נוכל לכוון את ילדנו לכיוון הנכון, לכיוון הטוב.