סוף השנה, זמן של חשבונות. נזכרת פתאום בילדי הקטנים כאשר הגענו לארצות הברית. בוגרי כיתה א' וב'- לא שמעו מילה באנגלית עד אותו רגע. נפלו מסביבה ידועה ומוכרת לכוכב אחר. המקום אליו הגענו היה שכוח אל. בתודעה שלנו ארה"ב הייתה ערש הקדמה, הטכנולוגיה והנאורות, אבל מי שמכיר קצת, יודע שיש לתת בה סימנים. ישנם מקומות, במיוחד בפנים היבשת, שהם ההפך הגמור. 

יום ראשון של בית הספר. התרגשות וגם דאגה רבה לקליטתם. הם כאלו רכים, נפלו ממש למקום זר, ללא שפה, מבלי שיבינו מילה שנאמרת להם. חייבת להודות לילדי שצלחו את התקופה בשלום. ישבו בשקט ליד שולחנות בית הספר עד שכעבור חצי שנה, ממש כבמטה קסם, פתחו פיהם והתחילו לדהור באנגלית. 

אבל לא רק להם יש לי צורך להודות. מתוך החששות של הימים ההם זכורה לי הדאגה של מנהל בית הספר. היה זה בית ספר קטן, באזור פרברי. לידו היתה רכבת ארוכה של דירות חדר, פרושות זו בצד זו, בה התגוררו מהגרים מתורכיה וממדינות השונות של חבר העמים אשר שלחו את ילדיהם לבית הספר. כל ילדי המהגרים היו במצב דומה לילדיי. מי שחווה מצוקה קשה יותר מבית התאקלם בקושי רב שזלג לעיתים לתסכול או אלימות. 

ממרום שבתו כמנהל בית הספר דאג מר גרינהאוו לכולם. ללא אבחנה. בשקידה. ללא משוא פנים. הדבקות לא ידעה לתת מקום לכישלון. דאג להצמיד ל"עולים החדשים" מורה מספר פעמים בשבוע. אחר כך דאג גם ליצור חברותא בינם לבין תלמידי תיכון שהיה דואג להסעתם מביה"ס התיכון הסמוך, כדי שיכינו את שיעורי הבית עם המתקשים. לימים, נודע לנו שתאונת דרכים נוראית אירעה באחד מהכבישים המהירים  וארבעה מאותם תלמידי תיכון נספו במקום. 

בית הספר נסגר מטעמי התייעלות, ותלמידיו הועברו לבית ספר אחר, רב תלמידים. הנהלת המחוז הציעה למר גרינהאוו לנהלו, אך מכיוון שרוח המקום היתה זרה לו סרב להצעה ועזב את המקום ואת המדינה. זו היתה עבורי דוגמא מדהימה לאדם שמצא משמעות לחיים ומימש אותה כל יום. רוחו עדיין פועמת אי שם. רוח יפה של מסירות אין קץ ועזרה, מעל ומעבר למה שנדרש ולמה שהיה מצופה. הלב מתרחב ומודה. מה היינו עושים בלעדיך? אני נזכרת גם בכריסמס של אותה שנה, לפני סיום השנה, דאגת לאסוף את כולם לערב בו הופל פור ומי שזכה קיבל מתנה. כולם זכו, כמובן. שלחת שליחים בסתר שיביאו זוג נעליים חמות לילדים, היה זה אחד החורפים הקשים במישיגן, השלג נערם עד לגובה הילדים ממש. חושבת עליך עכשיו, בהודיה. חושבת על כל אותם לוחמי רוח, ללא חת, אשר עשו ועושים בצניעות, בשקט, במסירות אין קץ מתוך תודעת הלב, לרווחתם של אחרים. שנה טובה לכולם!